פיברוזיס כבדי, המאופיין על ידי הצטברות ביתר של מטריצה חוץ תאית המיוצרת בעיקר על ידי תאי סטלייט כבדיים, יכול בסוף להוביל לשחמת הכבד. עוד ידוע כי פקטור גדילה 18 של פיברובלסטים (FGF18) מתווך מגוון פעילויות ביולוגיות. עם זאת, התפקיד המדויק של FGF18 בתהליך הפתולוגי של פיברוזיס כבדי והמנגנון העומד מאחוריו עדיין לא הובהרו עד תום.

במחקר שממצאיו תוארו בעיתון Pharmacological Research גילו החוקרים כי FGF18 בוטא ביתר במודל פיברוזיס כבדי עכברי המושרה על ידי CCl₄ ובתאי LX-2 המעוררים על ידי TGF-b. יתרה מכך, עבודות החוקרים הדגימו כי ביטוי יתר של FGF18 בכבד הביא להקלה באופן מובהק את הפיברוזיס המושרה על ידי CCl₄ והביא לעיכוב ההפעלה של תאי סטלייט כבדיים, בעוד שהפיברוזיס הוחמר על ידי מחיקה ספציפית של FGF18 בתאי סטלייט כבדיים.

בבחינת מנגנון הפעולה, נמצא כי טיפול עם FGF18 הביא להפעלה דרמטית של מסלול Hippo של העברת הסיגנל על ידי דיכוי SMO הן במבחנה והן בגוף חי. יתרה מכך, נמצא כי האינטראקציה בין SMO ו-LATS1 הייתה הכרחית על מנת לקבל את האפקט המגן של FGF18.

לסיכום, תוצאות אלה מרמזות על כך של FGF18 הביא להקלה בפיברוזיס הכבדי לפחות באופן חלקי דרך מסלול העברת הסיגנל SMO-LATS1-YAP ולכן הוא יכול להוות מטרה טיפולית למקרים של פיברוזיס כבדי.

למקור:

Tong G. et al. Pharmacological Research (2022).

https://doi.org/10.1016/j.phrs.2022.106139

https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1043661822000846