ההיארעות הגוברת של סרטני עור הניעה חיפושים אחר אסטרטגיות מניעה נוספות על מנת להתמודד עם הבעיה הבריאות הגלובלית הזו. p53 מוטנטי, בייחוד כזה עם חותמת קרינת סגול-על, התגלה כמטרה למניעת סרטני עור, זאת בהתבסס על תפקידו המרכזי בקרצינוגנזה העורית.

 בזאת, החלו החוקרים לחקור את הפעילות המניעתית של SLMP53-2, משפעל p53 מוטנטי שגילו החוקרים קודם לכן, כנגד סרטן העור. החוקרים ראו שכאשר ניתן לקרטינוציטים מסוג HaCaT טיפול עם SLMP53-2 טרם חשיפה לקרינת UVB, רמות ה-p53 המוטנטי ירדו ורמות p53 עם יכולת קישור ל-DNA כמו של זן הבר ויכולת שעתוק עוקבת התנרמלו. עוד נמצא כי SLMP53-2 הביא לעלייה בשרידות של תאים באמצעות קידום עצירת שלב G1 במחזור התא, בעוד הורדת קרינת UVB הביאה להשריית אפופטוזיס דרך עיכוב פעילות הקינאז c-Jun N-terminal. SLMP53-2 הגן גם מפני צורוני חמצן פעילים ונזק חמצוני בעקבות חשיפה לקרינה. יתרה מכך, נמצא כי טיפול מקדים עם SLMP53-2 הגביר את תיקון ה-DNA  באמצעות הפעלה ביתר של מסלול ה-nucleotide excision repair וצמצום נזקי ה-DNA לאחר חשיפה ל-UVB, זאת בהתאם לירידה ברמות זנבות ה”שביט” של DNA, צביעת γH2AX ורמות הדימרים של ציקלובוטאן-פירימידין.

לאחר מכן, נמצא כי SLMP53-2 הביא לירידה בדלקת המושרית על ידי UVB על ידי עיכוב הטרנסלוקציה לגרעין ועיכוב ההיקשרות של NF-κB ל-DNA,  וכך קידם את הביטוי של גורמי מפתח הקשורים להתמיינות קרטינוציטים. באופן עקבי, מתן טופיקלי של SLMP53-2 על עור של עכברים, טרם חשיפה ל-UVB, הביא לירידה במוות התאי ובנזקי ה-DNA. כמו כן, נמצא כי הטיפול הביא לירידה בביטוי של חלבונים הקשורים לדלקת וקידם התמיינות תאים בעור של אותם עכברים שנחשפו ל-UVB.

כפי שעולה מן המאמר, SLMP53-2 לא הביא לסימנים של רעילות עורית בעקבות ההצטברות בעת שימוש טופיקלי. תוצאות אלה תומכות בפעילות המגנה של SLMP53-2 כנגד סרטן עור הנגרם בעקבות חשיפה לקרינת סגול-על.

מקור:

Loureiro J. et al. Pharmacological Research (2021).

https://doi.org/10.1016/j.phrs.2021.106026

https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1043661821006101