סוכרוז הינו חומר מייצב נפוץ בתרכובות חלבון. יחד עם זאת, מחקרים שנערכו לאחרונה הצביעו על הנוכחות של אי- טהורות ננו- חלקיקית בטווח גודל 100- 200 ננומטר בסוכרוז המצוי בתרופות.

מעבר לכך, דגימות שבודדו  מתוך אותם ננו-חלקיקים השרו אגרגציה של חלבונים כאשר התווספו לתרכובות נוגדנים מונוקלונאליות. כמו כן, ננו- חלקיקים נפוצים בחיסונים אשר מגבירים את האימונוגניות של אנטיגנים. לכן, החוקרים שערו כי הננו- חלקיקים המדוברים עשויים להיות בעלי תכונות מעוררות תגובה חיסונית.

במחקר זה, העריכו החוקרים את ההשפעה האימונומודולטורית של הננו- חלקיקים בתרכובות חלבון תרופתיות בנוכחות ובהיעדר טרסטוזומאב אין- ויטרו. החשיפל לטרסטוזומאב הובילה לעלייה בריכוז של חלקיקים חלבוניים בטווח הסאב- מיקרוני.

כאשר התווספו לדנדריטים אשר נבדקו, הננו-חלקיקים לבדם או לצד טרסטוזומאב לא השפיעו  על הויאביליות של התאים או על ציטוטוקסיות. כמו כן, לא נצפתה השפעה משמעותית על הביטוי של סמנים שטחיים ועל ייצור של ציטוקינים וכמוקינים. החוקרים סיכמו כי באופן מפתיע הממצאים במחקר לא הראו עדות לפעילות אימונומודולטורית של הננו- חלקיקים שנחקרו.

מקור:

Adam Grabarek et. al (2020) Journal of Pharmaceutical science DOI:
https://doi.org/10.1016/j.xphs.2020.11.011